"נקודת מבט" - סדרת הוובינרים המיוחדת של פרופימקס עם מומחים מובילים

איך הפכה טיקטוק – אפליקציה שנועדה לבידור ויצירתיות – לכלי שנוצל בידי מעצמות עוינות לניהול מתקפות תודעה נגד ישראל והמערב?
בוובינר מסדרת “נקודת מבט” של פרופימקס, ברק הרשקוביץ, לשעבר בכיר בטיקטוק, מציג עדות נדירה על מנגנוני ההטיה האנטי-ישראליים שחשף מבפנים ועל הדרך שבה האלגוריתם של טיקטוק מעצב את השיח העולמי. בהרצאה חושף הרשקוביץ את האופן שבו האלגוריתם מקדם נרטיבים עוינים, איך פוסטים “תמימים” הופכים לכלי תעמולה יעיל, ומדוע העולם המערבי חשוף יותר מאי-פעם להשפעות זרות – עד כדי כך שצעירים ברחבי העולם מהללים דמויות כמו אוסאמה בן לאדן.

הרשקוביץ – שעדותו הגיעה עד לדיוני הסנאט האמריקאי – משתף את סיפורו האישי: מסע של אומץ אזרחי, אחריות וחשיפת אמת מול אחת הפלטפורמות המשפיעות בעולם. הוא מסביר כיצד רשתות חברתיות הפכו לזירת מאבק על תודעה, מציאות וציבוריות – גם כשזה לא נראה כך ממבט ראשון.

בוובינר מרתק  שהתקיים ב-29.9 אירחנו את טל שניידר, עיתונאית ופרשנית מדינית בכירה (The Times of Israel), לשיחה על המערכת הפוליטית בארצות הברית והשלכותיה על הכלכלה הגלובלית ועל שוקי הנדל”ן בעולם.

במהלך המפגש הציגה שניידר ניתוח חד של תהליכים פוליטיים וכלכליים המשפיעים על השווקים.
היא דיברה על האופן שבו טראמפ, שמחזיק כיום בכוח כמעט חסר תקדים, מתכנן לממש את יעדיו ומה המשמעות לכך עבור הכלכלה האמריקאית.
נידונו גם יחסי וושינגטון-מוסקבה והשפעתם על מדיניות האנרגיה והגיאופוליטיקה, וכן שאלת המשך התמיכה האמריקאית בישראל בשנים הקרובות.

שיחה מעמיקה ומפוקחת המספקת מבט רחב על הכוחות הפוליטיים שמעצבים את אמריקה – ואת השווקים הגלובליים כולם.

בהרצאה מיוחדת עם העיתונאי והסופר אלדד בק, נבחנה תדמית “גרמניה החדשה” והפער שבין דימוי “חשבון הנפש” לבין המציאות – על רקע החלטת הקנצלר הגרמני להטיל אמברגו נשק על ישראל. ההרצאה הציפה שאלות נוקבות על משמעות השינוי הגרמני, והאם מדובר בהפנמה עמוקה של לקחי העבר או במיתוס פוליטי שנבנה בעקביות לאורך עשורים.

שילוב של ניסיון עיתונאי שטח עשיר עם מחקר עומק הפך את המפגש להזדמנות ייחודית להתבונן באירועים דרך עיניים ביקורתיות. במרכז ההרצאה עמדו ניתוח החברה הגרמנית, יחסיה עם ישראל והיהודים, והכוחות הפוליטיים שפועלים בזירה האירופית – תוך חשיפת הדינמיקות שמעצבות את המדיניות האירופית כלפי ישראל כיום.

בהרצאה מרתקת שקיימנו עם ד”ר אריה פישביין – תת־אלוף (במיל’) ולשעבר מפקד מערך ההגנה האווירית ויושב ראש אגודות ידידי ביה״ח מאיר – נחשפה תמונת האיומים המרכזיים על ביטחון מדינת ישראל. מתוך נקודת מבט אסטרטגית־ביטחונית נדירה, סקר ד”ר פישביין את האתגרים שמולם ניצבת ישראל, ובהם האיום הגרעיני, התעצמות מערך הטילים, איומי הסייבר והרחפנים – לצד איום מהותי לא פחות: הסכנה לקרע חברתי ואובדן הלכידות הלאומית.

הוובינר העניק הצצה ייחודית לתוך תהליכי קבלת ההחלטות וההיערכות הביטחונית בישראל, תוך ניתוח של הזירות השונות: המדינית, הצבאית, החברתית והטכנולוגית. שילוב הניסיון המבצעי העשיר עם ניתוח אסטרטגי עדכני הפך את המפגש להזדמנות נדירה להבין לעומק את תמונת האיומים על מדינת ישראל והדרכים שבאמצעותן ניתן להתמודד איתם.

וובינר מיוחד בהשתתפות ד”ר סלים בריק – חוקר החברה הדרוזית והזירה הסורית, שהתקיים על רקע האירועים הקשים הפוקדים את הדרוזים בדרום סוריה ובעיר סווידא בפרט.
במהלך הוובינר חשף ד”ר בריק את המציאות שמעבר לכותרות, וסיפק נקודת מבט ייחודית – אסטרטגית ואנושית – על הקשר ההדוק והמורכב בין מדינת ישראל לעדה הדרוזית.
לצד סקירה של ההתפתחויות הדרמטיות בסוריה, הוא הציג היבטים פוליטיים, תרבותיים וחברתיים של החברה הדרוזית בישראל ובמזרח התיכון, ונתן הצצה נדירה למורכבות הזהות הדרוזית בזירה המקומית והאזורית.

וובינר העשרה ייחודי ומרתק שקיימה פרופימקס בהובלת ד״ר תמר עילם-גינדין – מומחית לאיראן, בלשנית, וחוקרת רב-תחומית, עמיתת מחקר במכון מאיר ומרים עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה.

במהלך הוובינר סקרה ד״ר עילם-גינדין את המורכבות מאחורי איראן כפי שאינה מוכרת לציבור הישראלי – דרך שפה, תרבות, היסטוריה וחברה. הוובינר מציע נקודת מבט ייחודית שאינה עוסקת באיראן דרך הפריזמה הביטחונית בלבד, אלא מבקשת להרחיב את ההבנה האנושית והתרבותית של העם האיראני.

ד״ר עילם-גינדין פועלת לאורך שנים לבניית גשרים של סקרנות, אנושיות והבנה הדדית בין העם האיראני לעם בישראל.

הוובינר התקיים בעברית עם תרגום סימולטני לאנגלית, וכלל זמן לשאלות המשתתפים.

וובינר ייחודי ומעמיק שקיימה פרופימקס בהובלת ד״ר איל חולתא – ראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, ראש מנהלת נשק לא קונבנציונלי במוסד לשעבר, זוכה פרס ביטחון ישראל, חוקר ומרצה.

תוך שילוב ניסיונו העשיר מהזירה הביטחונית והמדינית, ניתח ד״ר חולתא את התרחישים האפשריים לעתידה המדיני של איראן: האם אנו צפויים למלחמת התשה, הסכם – או שמדובר באשליה? הוא הציע תובנות ייחודיות ושפך אור על המשמעויות האסטרטגיות של כל תרחיש עבור ביטחון ישראל, יציבות האזור ומדיניות החוץ של המדינה.

הוובינר התקיים בעברית עם תרגום סימולטני לאנגלית, וכלל זמן לשאלות המשתתפים.

וובינר העשרה מרגש שקיימה פרופימקס בשיתוף עמותת נט״ל – המרכז הישראלי לנפגעי טראומה על רקע לאומי.במסגרת הוובינר סיפקו אנשי נט”ל כלים מעשיים להתמודדות עם חרדה ודאגה בשעת חירום, ושיתפו בסיפורים ותובנות מעוררות השראה מהשטח.

הוובינר כלל שני חלקים:
בחלק הראשון, אפרת שפרוט – מנכ״לית נט״ל – הציגה תובנות מהשטח על אתגרי העורף במהלך המערכה הנוכחית, ושיתפה בסיפורים מעוררי השראה על התמודדות, חוסן קהילתי ואישי.

בחלק השני, סא״ל (במיל׳) מיכל גפן – עובדת סוציאלית בכירה, פסיכותרפיסטית ומקימת ענף “הכושר הנפשי” בצה״ל – העניקה כלים מעשיים להתמודדות עם דאגה וחרדה בשעת חירום, תוך שימת דגש על שמירה על איזון נפשי וחוסן אזרחי בתקופה מאתגרת.

הרצאה מרתקת בה אירחנו את פרופ’ דניס שרביט, חוקר בכיר להיסטוריה המדינית והתרבותית של צרפת המודרנית באוניברסיטה הפתוחה.

במהלך הוובינר בחנו את החלטתו של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, להכיר במדינה פלסטינאית, ושאלנו:
האם מדובר באינטרסים כלכליים, בשיקולים פוליטיים פנימיים הקשורים להרכב האוכלוסייה בצרפת, או בשאיפות גיאופוליטיות רחבות יותר?

פרופ’ שרביט הרחיב בהרצאתו על השפעת ההיסטוריה של צרפת – השואה ותהליך הדקולוניזציה – ובחן כיצד הם ממשיכים לעצב את עמדותיה בהווה ואת יחסיה המורכבים עם ישראל.

בוובינר מיוחד בסדרת נקודת מבט אירחנו את ללי דרעי, עיתונאית ופובליציסטית, לשיחה אישית ועצמתית על התמודדות עם אובדן והפיכתו לכוח לחוסן ציבורי. דרעי משתפת את סיפורה האישי עם נפילת בנה, רס״ל סעדיה דרעי הי״ד, ומציגה כיצד מתוך הכאב נוצר דורש לבנייה מחודשת של אחריות, שותפות ותקווה.

במהלך המפגש דיברה ללי על  סוגיות של דת ומדינה, ערבות הדדית והתפקיד של החברה הישראלית בימים שבין כסה לעשור – זמן של חשבון נפש אישי וחברתי.

שיחה שנוגעת בלב הזהות הישראלית – בין אמונה לעשייה, בין שבר לצמיחה – ומזמנת נקודת מבט חדשה על הכוח שבשותפות ומחויבות.